להזמנת חוברת מיוחדת עם סיפור פרשת המאסר והגאולה

לחץ כאן

פתיחה

‏א. ידוע בפרשת הגאולה ש"ביום השלישי י"ב תמוז, הודיעו לו מבית הפקידות כי חופשה ניתנה לו, ותעודת החופש תנתן לו מחר ביום י"ג תמוז"¹, היינו, שהגאולה היתה במשך שני ימים, וחוברו יחדיו (על ידי בעל הגאולה, ובמילא, גם על ידי החסידים ההולכים בעקבותיו) כ"יומא אריכתא"¹.

‏ב. בי"ב תמוז מודגש בעיקר ענין הגאולה ביחס לבני ישראל², ובי"ג תמוז מודגש בעיקר השפעת הגאולה ביחס לאומות העולם³.

‏ג. ראו בפועל, ומעשה רב: שאחרי הגאולה נתחזק יותר שלא בערך העבודה דהרבצת התורה וחיזוק היהדות והפצת המעיינות חוצה, ועד שהמאסר והגאולה הביא לידי כך שבעל הגאולה יצא מהמדינה ההיא, ולאחרי זה – הגיע לחצי כדור התחתון, שזה איפשר שעבודתו בהרבצת היהדות והפצת המעיינות חוצה תהי' שלא בערך יותר בהתחזקות ובהפצה, ועד בכל קצוי תבל, ובאופן דפעולה נמשכת – הולך ומתפשט⁴.

‏ד. [כ"ק מו"ח אדמו"ר] כותב במכתבו המפורסם (לחגיגת י"ב תמוז הראשונה⁵) ש"לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתינו הקדושה, שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה". ולכן ראוי לקבוע את היום הזה, "יום חג גאולת ישראל העוסקים בהרבצת התורה", עבור כלל ישראל "ליום התוועדות והתעוררות לחיזוק התורה ויהדות בכל אתר ואתר לפי ענינו כו', להוסיף אומץ בהרבצת התורה והחזקת היהדות כו'"⁶.

‏ה. אודות ענינו של [י"ב]-י"ג תמוז ישנם כבר בדפוס "דברי הרב" [שכתב וחתם, וצוה להדפיס לפרסם ולהפיץ בכל העולם כולו, עד סוף כל הדורות⁷], וכבר דובר על זה ריבוי פעמים במשך השנים שלפני זה [ובודאי ילמדוהו⁸], ו"תן לחכם ויחכם עוד" – שכל אחד ואחד יוסיף עוד יותר לפום שיעורא דילי׳, וכל המוסיף מוסיפין לו⁹.

מצוה לומר "גוט יום טוב"

‏ו. [בתשמ"ח אמר הרבי] התחלת ופתיחת ימי הגאולה ד"כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, י"ב-י"ג תמוז, בשנה זו צריכה להיות בהתאם להכלל ש"פותחין בברכה" – "גוט יום טוב", ומצוה¹⁰ לומר "גוט יום טוב" לכל אחד ואחת מישראל, גם ליהודי אשר בשם ישראל יכונה, לו ולבני ביתו כו'¹⁰.

להתבונן בפרשת הגאולה

‏ז. הימים האלה נזכרים ונעשים – כשבאים ימי הגאולה האלו מדי שנה בשנה¹¹, מתעורר שוב מחדש הכח שהגאולה החדירה לכל יהודי¹², ולכן צריך כל יהודי להיזכר ולהתבונן מחדש בפרשת הגאולה [שהמאורע כולו, על כל חלקיו ופרטיו, כולל גם האנשים שהשתדלו בזה כו' הוא באופן ד"נזכרים", זכרון חזק¹³], על מנת שעל ידי זה ומזה יהי׳ "ונעשים" – במעשה בפועל¹⁴.

‏ח. ועיקר – שההוספה בענינו ומעלתו של היום "תתורגם" למעשה בפועל, "המעשה הוא העיקר", על ידי מעשים בפועל בהתאם להוראותיו של בעל השמחה והגאולה, וגם בעל יום ההולדת (בי"ב תמוז) ש"מזלו גובר"¹⁵ – להוסיף בענינים של מעשה בפועל "ברוח" תוכן מכתבו של בעל יום ההולדת והשמחה והגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה.

גאולה לכל יהודי

‏ט. בגאולה זו נכללים גם אלו שנולדו לאחרי הגאולה, או אפילו בדור שלאחרי זה – להיותם המשך וחלק מכללות נשמות ישראל, שכל נשמה קשורה ומאוחדת עם כל הדורות¹⁷. ואדרבה¹⁸ – ככל שניתוסף בריחוק הזמן הולך וניתוסף ברגש הגעגועים כו', ובמילא, ניתוסף תענוג (שפועל על כל הכחות וכו') בכל עניני העבודה דמילוי השליחות לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, בכל העולם כולו¹⁸.

‏י. הגאולה¹⁹ די"ב-י"ג תמוז פעלה מצב של גאולה אצל כל בני ישראל ממש, עד לסוג אשר בשם ישראל יכונה, שמזה מובן מעלת הגאולה, ויש לומר שגדלה מעלתה גם לגבי הגאולה די"ט כסלו ["חג החגים"²⁰] – בגלל שייכותה לכל בני ישראל ממש²¹. ויש להוסיף, שהגאולה די"ב-י"ג תמוז, היא הכנה קרובה, הכנה שהיא מעין ממש, לגאולה העתידה לבוא²¹.

‏יא. יש²² לפעול מצב של גאולה גם אצל יהודי אשר בשם ישראל יכונה²³, [ו]כשמקבל ידיעה שבמקום פלוני נמצא יהודי במעמד ומצב בלתי-רצוי ויש צורך לגאול אותו, אזי מתמסר כולו ("ער ווארפט זיך אריין אינגאנצן") לעשות כל התלוי בו להביאו למצב של גאולה, ולא רק גאולה סתם, אלא גאולה כזו שיש לה ערך ושייכות לגאולה של נשיא הדור²⁴.

גאולה גילוי העצם

יב. הגאולה – גילוי העצם של היהודי²⁵, פעלה חידוש הן בנוגע למי ש"בשם ישראל יכונה" – שיהי׳ לו הכח להוריד לפועל גילוי פנימיות הנפשו ולבו גם בעבודתו במעשה בפועל מצד הגוף ונפש הבהמית שלו, על ידי זה שמגלה את רצונו האמיתי לקיים את רצונו של הקב"ה על ידי לימוד התורה וקיום המצוות. ועד שסוף סוף יהי׳ הוא בעצמו מרביץ תורה ויהדות²⁶.

גאולה אצל מרביצי תורה

יג. בנוגע למרביץ תורה – פעלה הגאולה חידש – שהרבצת תורה שלו (שנתחזקה כתוצאה מהגאולה) תהי' לא רק עם כחות הגלויים שלו (דאז אין זה לגמרי דבר אחד אתו), אלא גם עם עצם הנפש שלו, עם מסירת נפש וכו', שזה מוסיף בעבודה דהרבצת התורה וחיזוק הדת בנוגע אליו אישית ובמקומו הוא²⁶.

יד. הגאולה די"ב תמוז, ובהוספה בזה בכל שנה ושנה, נותנת ליהודי כחות חדשים כדי להשתחרר מכל הענינים המבלבלים והעלמות והסתרים שיכולים להפריע לו בתורה ומצוות, הן מצד הגלות הכללי, והן מצד כל מיני מניעות ועיכובים שיכולים להיות אצל כל אחד בפרטיות²⁷.

טו. הגאולה נותנת לו כח לגלות מיהו ומהו באמת²⁸ שכאשר מסתכלים עליו (אפילו בחיצוניות), רואים שהולך "יהודי של תורה", "יהודי של קדושה", וגם גופא דילהון קדישא, כל חיותו והתעסקותו הוא בלימוד התורה וקיום המצוות, וגם בעניני רשות – "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", וזה ניכר בכל עניניו – במאכלו ובמשקהו ובטיולו ובמשאו ומתנו וכו'²⁷.

טז. אם²⁹ ישנו בלבול מצד חושך הגלות – הרי זה מעורר אותו כדי להתגבר בנפשו, בהתגברות חדשה בעבודתו, ועד שעל ידי זה ניתוסף חידוש דעבודת התשובה וכיוצא בזה, שלא הי' עד אז²⁷.

אמונה וצפי' למשיח על ידי לימוד עניני משיח

יז. יש להדגיש ביתר שאת וביתר עוז ע"ד חיזוק האמונה בביאת המשיח והצפי׳ לביאתו, "אחכה לו בכל יום שיבוא", כולל ובמיוחד – ע"י לימוד התורה בעניני הגאולה, החל מפרשת השבוע [פ' בלק]³⁰.

יח. וכן בספר היד להרמב"ם – ס' הלכות הלכות – בשני פרקים האחרונים הנקראים בשם "הלכות (מלכים ומלחמות ו)מלך המשיח", אשר, הלימוד בענינים אלו הוא באופן ד"כל העוסק כו' כאילו כו'"³¹.

עריכת התוועדויות

יט. הלימוד³² מחג הגאולה צריך להיות לכל לראש בנוגע לקיום הוראת בעל הגאולה במכתבו הנ"ל – שחג הגאולה "ראוי הוא לקבעו ליום התוועדות והתעוררות לחיזוק התורה והיהדות בכל אתר ואתר לפי ענינו"³².

כ. בכל אתר ואתר (בכל קצוי תבל) לפי ענינו ובכל זמן האפשרי, לעשות התוועדות, באופן של הקהל את האנשים את הנשים ואת הטף, [ו"כל המרבה הרי זה משובח", ובמיוחד ההתוועדות דחג הגאולה במקום זה, בד' אמותיו של בעל הגאולה³³]³⁴.

כא. התוועדויות שבהן כמה וכמה מישראל מתאספים יחדיו, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק – בקבלת החלטות טובות והוספה בכל עניני יהדות, תורה ומצוותי', [החל מלימוד תורתו של בעל הגאולה, מאמריו ושיחותיו כו' ובפרט אלו שיצאו-לאור לאחרונה³⁵] והפצת המעיינות חוצה³⁶.

כב. לעשות שם חשבון הנפש בנוגע לעבודה בשנה שעברה, מאז ימי הגאולה שלפני זה. ולקבל החלטות טובות על להבא, בנוגע לכללות העבודה דחיזוק התורה והיהדות, לימוד התורה וקיום המצוות, כולל גם – הרבצת התורה והמצוות והפצת המעיינות חוצה, אצל יהודים אחרים³⁷.

כג. [בתנש"א אמר] לעשות גם את כל ההכנות המתאימות לסדר התוועדויות בקשר עם חג הגאולה בכל מקום ומקום ביום המתאים לפי תנאי המקום – ביום די"ב תמוז, או י"ג תמוז, או בשני הימים, או גם – בימים שלאחרי זה, ובפרט ביום השבת³⁸.

כד. ההתוועדויות [צריכה להיות] בסדר מסודר, וביחד עם זה תהיי בזה גם המעלה שלמעלה מסדר. ומובן שצריך להיות הקפדה בענין ההגבלה בשתיה, הגבלה הקשורה עם ענין שלמעלה ממדידה והגבלה³⁹.

כה. בתשמ"ח אמר בתור הצעה⁴⁰: שאת חגיגת חג הגאולה בשנה זו (התוועדויות וכיוצא בזה) יקשרו עם "מלה חדתא" בפשטות, חידוש בדברי תורה ודברי התעוררות בעת ההתוועדות, ובעיקר – חידוש במעשה בפועל, שכל אחד יוסיף ענין חדש בפעולות שלו בהרבצת התורה והיהדות ובפצת המעיינות חוצה⁴¹.

לימוד המאמר ד"ה "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה"⁴²

כו. ללמוד המאמר עשרה שיושבים ועוסקים בתורה [אנשים נשים וטף], שכן, הדפסת מאמר זה והפצתו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה, מהוה הוראה נצחית ללמוד מאמר זה בימי הגאולה י"ב-י"ג תמוז בכל שנה ושנה⁴³.

כז. הנ"ל יהי' באופן דלימוד ברבים, כמובן מתוכן כללות המאמר והמכתב שרצונו וחפצו של בעל הגאולה שילמדוהו ברבים דוקא, באופן ד"עשרה שיושבים ועוסקים בתורה"⁴⁴.

כח. בלית ברירה יכולים להסתפק גם בלימוד בפחות מעשרה, עד ללימוד ביחיד, אמנם, מובן וגם פשוט, שלכתחילה יש להשתדל ככל האפשרי שיהי' הלימוד בעשרה דוקא⁴⁵.

ההתוועדויות עד ט"ו בתמוז

כט. [בתשמ"ט אמר] בודאי ינצלו⁴⁶ ימי סגולה אלה – י"ב תמוז, עד לט"ו תמוז⁴⁷, שבו "קיימא סיהרא (דחודש הגאולה) באשלמותא", שלימות הגאולה⁴⁸, שלשה ימים, "בתלת זמני הוי חזקה" – לערוך ולהמשיך בהתוועדויות דימי הגאולה⁴⁹.

ל. [בהתוועדויות אלו] יתעוררו ויקבלו החלטות טובות בנוגע לכל הענינים [האמורים לעיל], ומה טוב – שבכל אי מהתוועדויות אלו יהיו שלש החלטות טובות⁵⁰, בג' הקוין דתורה תפלה וגמ"ח, וכיו"ב⁵¹.

הצעה חדשה – כתיבת ג' דברים טובים שנעשו

לא. [בתשמ"ח הציע הרבי] הצעה חדשה⁵² – שכל הרוצה⁵³ יכתוב ע"ג פתקא מיוחדת דבר חדש, ומה טוב – ג' דברים חדשים שעשה במשך השנה54, [מעשים בפועל ממש שעשה הוא⁵⁵], ברוחו של בעל הגאולה [למסור על האוהל של בעל הגאולה⁵⁶]⁵⁷.

לב. תכליתה ומטרתה של הצעה זו⁵⁸ – לעורר את אלו שכל הענינים שעד-עתה לא פעלו עליהם ("עס האט זיי ניט דערנומען"), רחמנא ליצלן, שכולי האי ואולי יתביישו מעצמם שאינם יכולים למלא הצעה פשוטה זו⁵⁹!

לג. כל⁶⁰ האמור שייך לאנשים נשים ואפילו לטף שלא עושים זאת בתכלית השלימות ד"לשמה", העיקר הוא, שמביאים את הטף למצב שגם הם יוכלו לכתוב שבמשך השנה, המציאו לבעל הגאולה גי מעשים בפועל ממש⁶⁰.

לד. כדאי לפרסם כל זה [ולהשתדל לפעול ענין זה אצל עוד יהודים, אנשים נשים וטף⁶¹]. אשר נוסף להתועלת שבזה שיוכלו לראות מה פעלו אישית, הרי זה יזרז גם, שבשנה הבאה יוסיפו עוד יותר בעשיית דברים חדשים בכל הפעולות הנ"ל⁶².

חיזוק עניני י"ב-י"ג תמוז בקשר לס"ג שנה

לה. [בתש"נ אמר] בקשר עם שנת הס"ג מחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, ומיום הולדת המאה ועשר דנשיא דורנו⁶³ – כדאי ונכון ביותר: א) להוסיף בנתינת הצדקה במספר של מאה ועשר (ובמספר של ס"ג)⁶⁴, פרוטות וכיו"ב⁶⁵.

לו. ב) להמשיך בכל מקום ומקום את ההתוועדויות דחג הגאולה בי"ד [אסרו חג⁶⁶], ט"ו וט"ז תמוז, ובתקוה חזקה שי"ז תמוז יהפך לששון ולשמחה ולמועדים טובים [ראה לעיל אות כט]⁶⁵.

לז. ג) לחזק את הפעולות דעשיית שיעורי תורה ברבים, באופן של "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה" – בהתאם לכך שבעל הגאולה קישר את חגיגת הגאולה שלו עם מאמר בדיבור המתחיל זה⁶⁵.

לח. ד) ללמוד את מאמרו של בעל הגאולה, דיבור המתחיל עשרה שיושבין ועוסקין בתורה תרפ"ח [ראה לעיל אות כו ואילך]⁶⁷.

לט. ה) לומר וללמוד את פרק [קי"א] בתהלים⁶⁸, ביחד עם מפרשי תהלים, ובפרט רשימת הצמח צדק על הפרק. ונוסף לזה – תן לחכם ויחכם עוד, כפי שכאו"א יכול להוסיף בעבודתו בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור⁶⁹.

(מתוך המעשה הוא העיקר תשפ"א)