על דברי הש"ס "יצא בת קול ואמר, כל העולם כולו ניזונין בשביל חנינא בני" (ברכות יז,ב), פירש: על דרך הרמז, "בשביל", פירושו "דרך", שהוא מלשון "שביל", דהיינו שר' חנינא פתח השביל וצינור השפע לעולם.

על מארז"ל "איזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו" (חגיגה ג,ב), פירש: עיקר האדם הוא שנברא בצלם דמות "אדם" (בגימטריא מ"ה), והשוטה זה אחד שמאבד את בחינת המ"ה שנותנים לו מלמעלה.

על מארז"ל "איזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו" (חגיגה ג,ב), פירש: עיקר האדם הוא שנברא בצלם דמות "אדם" (בגימטריא מ"ה), והשוטה זה אחד שמאבד את בחינת המ"ה שנותנים לו מלמעלה.

עה"פ "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ. טו), פירשו חז"ל "רואים את הנשמע ושומעים את הנראה" (רש"י עה"פ), והביאור בזה: "ראיה" היא מקרוב, "שמיעה" היא מרחוק, וזהו "רואים את הנשמע", פירושו שבעת מתן תורה גם העניינים הרוחניים שהם בחינת שמיעה שהם בריחוק, היו אצל בני ישראל בקירוב – בבחינת ראיה.

הלילה הוא זמן של גבורות ודינים, ולכן בלילה החולי גובר יותר, אבל בבוקר אור, ייטב לאדם עד חצי היום, (כיון שביום זה זמן של חסדים).

מה שטעו בדורות הראשונים ועבדו לשמש והירח, וכמו בדורו של אחאב וכיוצא בזה, לפי שראו שכל ההשפעות למטה בגשמיות, נמשכות על ידי צבא השמים, והאור האלוקי מסתתר ומתעלם בהם.

בנוגע למארז"ל "הארץ מהיכן נבראת, משלג שתחת כסא הכבוד" (פרקי דרבי אליעזר), הכוונה בזה היא לשלג הרוחני, כי אם היתה הכוונה לשלג הגשמי, היה צריך לשאול גם השלג מהיכן נברא. ועניין ה"שלג" ברוחניות – שיש בו יחידות. עשרות. ומאות, ש' – מאות, ל' – עשרות, ג' – יחידות. שזה קאי על סדר ההשתלשלות שעל ידם נברא הארץ למטה. האות ש' – קאי על ספירת הבינה. האות ל' – קאי על ספירת ז"א. והאות ג' – קאי על ספירת המלכות.

שמחת נישואין היא שמחה גופנית – ולכן היא בתופים וכינורות גשמיים, וכן בריקוד גשמי, ושורש שמחה זו הגופנית נעלית יותר מהשמחה הרוחנית. (ספר המאמרים תרנ"ז ע' רע"ט) כשזה נעשה בהלבנת פני חברו, וברבים, אין זו תוכחה המותרת על פי התורה.

באיש הרע גם הדברים הטובים נעשים באופן רע, וכגון מצוות התוכחה הוא עניין חיובי, אך כשזה נעשה בהלבנת פני חברו, וברבים, אין זו תוכחה המותרת על פי התורה

במקום אחד כתוב ברז"ל "מה איכפת לי' אם שוחט מן הצואר או מן העורף" (בראשית רבה ריש פרשה מ"ד. תנחומא שמיני ח'), ובמקום אחר מובא על הפסוק "ועתה יגדל נא כח אדוני" (במדבר יד, יז), שעל ידי קיום המצוות של בני ישראל נעשית הגדלה כביכול למעלה. והביאור בזה: במדרגות של סדר ההשתלשלות, נעשית ההגדלה למעלה על ידי עבודת התחתונים, מה שאין כן במדרגות שלמעלה מהשתלשלות, אין נוגע העבודה הפרטית.