כשאדם יודע שהוא חולה בחולי הנפש, על ידי זה תגיע לו הרפואה, אך כאשר גם את זה אינו יודע, אין רפואה למכתו האנושה, וכמ"ש "ואנכי הסתר אסתיר" (דברים לא,יח), שיש לו הסתר כפול, (דהיינו כשיודע שהוא חולה זה הסתר אחד, וכשאינו יודע שהוא חולה זה הסתר כפול).

עה"פ "מלא כל הארץ כבודו" (ישעיה ו,ג), פירש: שבכל תנועה נמצא הקב"ה, שאי אפשר לעשות שום תנועה בלי כוח הבורא יתברך.

יש להיזהר שלא לבוא לידי עצבות אפילו מעבירות, כיון שמחמת זה באים לו מחשבות זרות ושטותין (ושטויות), אלא צריך להיות תמיד בשמחה ואז באור פני מלך חיים, שלא יהיה לו פנאי למחשבות זרות, מחמת דביקותו בהשם יתברך.

בנוגע ליום השבת קודש העיד אחד מגדולי הרופאים – שבליל השבת קודש ויומו יש שינוי גדול בדופק שביד הישראל, וכמו שנעשה שינוי לטובה כששומע בשורה טובה.

על מה שכתוב "שלום עליכם מלאכי השלום" (נוסח הקידוש דליל שבת קודש – אלא שמנהגינו לומר "השרת" ואין כאן מקומו), ישנם מלאכים שהם במדרגת המידות, כמו מיכאל וגבריאל שהם נגדיים, כיון שהמידות הם ענפין דמתפרדין, (ולכן יש חילוק ופירוד בין מיכאל שר של מים, לגבריאל שר של אש), מה שאין כן מלאכי השלום הן מאו"א (אב ואם) – מוחין – ששם הם בהתאחדות ובשלום.

כוח הראיה רוחני יותר מכוח השמיעה, כמארז"ל "אינה דומה שמיעה לראיה" (מכילתא יתרו יט,ט), יחד עם זה הראיה תופסת הדבר הגשמי, מה שאין כן השמיעה שתופסת רק את הרוחני שהוא הקול, וזהו מפני שכל מה שהוא רוחני יותר נשפל ונמשך למטה ביותר.

על הפסוק "בזאת יבא אהרון אל הקדש" (ויקרא לז,ד) ארז"ל אין "זאת" אלא מילה, וכמו שכתוב "ואני זאת בריתי" (ישעי' נט,כא), והיינו דהגם שהיה אהרון בדרגת קדש קדשים, כמו שכתוב "ויבדל אהרון להקדישו קדש קדשים" (דברי הימים א' כג,יג), עם כל זה היה צריך להכנה של "זאת בריתי". ועל דרך זה עכשיו, צריכה להיות נטירת הברית אפילו בדקות, כדי להיכנס לקדש קדשים ברוחניות.

כשעומד האדם חזק בעבודתו במסירות נפש ובגבורה עצומה, בזה גופא מחליש את הנפש הבהמית, וכמו שראינו במוחש בדורות קדמונים, שעל ידי תוקף העבודה בתורה ומצוות, נתבטלו כמה גזירות רחמנא ליצלן.

על הפסוק "ורב שלום בניך" (תהלים קיט,קסה), כדי שהאדם יפדה את נפשו בשלום מהלעומת זה, זהו על ידי קיום התורה ומצוות בכלל, ובפרט על ידי לימוד התורה, ובפרטי פרטיות על ידי לימוד החסידות, ועיקר הפדיה תהיה בזמן הגאולה.