(ה) וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ: עד חצי המזבח. תנן התם. חוט של סיקרא חוגרו למזבח באמצע להבדיל בין דמים
(לג) וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: והבדילה הפרוכת. פרוכת אחת. והני
(ל) וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר: את המשכן כמשפטו. וכי יש משפט לעצים, אלא קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון, בדרום – ינתן בדרום
(יד) וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה: ועשית מכסה. תניא, ר׳ יהודה אומר, שני מכסאות היו אחד של עורות אילם מאדמים ואחד
(יז) וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ: כפרת זהב. למה של זהב, א"ר יוסי ב"ר חנינא, יבא זהב של כפרת ויכפר על
אינך יכול להעתיק תוכן של דף זה
