(לג) וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: והבדילה הפרוכת. פרוכת אחת. והני

(ל) וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר: את המשכן כמשפטו. וכי יש משפט לעצים, אלא קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון, בדרום – ינתן בדרום

(יד) וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה: ועשית מכסה. תניא, ר׳ יהודה אומר, שני מכסאות היו אחד של עורות אילם מאדמים ואחד

ע"פ הוראת הרבי: כדאי ונכון ביותר שנוסף על לימוד חלק מהפרשה בכל יום (עם פירוש רש״י) בשיעורי חת״ת, יוסיפו וילמדו גם מפירושי חז"ל בתורה שבעל