יג כסלו

הבעל שם טוב
על ידי יפוצו מעינותיך חוצה מגיע המשיח
באחד ממכתביו כותב הבעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב "שבראש השנה שנת תק"ז, היתה לי עליית נשמה וראיתי דברים נפלאים, ובהיותי בהיכלו של משיח, שאלתי אימתי קאתי מר, והשיבני, כשיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך (מעיינות החסידות) חוצה".
(כתר שם טוב אות א')
המגיד ממזריטש
כשמפסיקים מהדביקות בהשם, אזי ישנה מלחמה עם העולם
על הפסוק: "כי תצא למלחמה" (דברים כ,א), פירש: "כי תצא" – כשאדם יוצא מדביקותו בהשם יתברך, "למלחמה" – אזי מגיע למלחמה, היינו לעולם הפירוד ששם הוא מקום המלחמה.
(ליקוטי אמרים אות כי)
אדמו"ר הזקן
ההבדל בין פגם עבירה קלה, לפגם עבירה של כרת
על הפסוק "יעקב חבל נחלתו" (דברים לב,ט), פירש: על דרך משל כמו חבל השזור מתרי"ג חוטים דקים, שראשו אחד קשור למעלה, וראשו השני קשור למטה, וכל מצוה היא חוט המחברת בין הנשמה שבגוף לשורש הנשמה למעלה, וכשאדם פוגם בעבירה, נפגם חבל הדק, וכשעובר חלילה על עבירה שחייבים עליה כרת, הרי זה כאילו נכרת כל החבל, אבל גם בכרת נשאר הרשימו מהקשר עם הקב"ה.
(ליקוטי אמרים תניא אגרת התשובה צה,ב)
אדמו"ר האמצעי
עד היכן צריכה להגיע אהבת ישראל
מפתגמי אדמו"ר האמצעי – אהבת ישראל צריכה להגיע עד מיצוי הנפש.
(היום יום ח"י מנחם אב)
הצמח צדק
מעלת השמחה בקיום המצוות
המשכת הקדושה העליונה היא על ידי השמחה של מצווה דווקא, להתענג על הוי'.
(ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך שמחה ע' של"ה)
אדמו"ר המהר"ש
מעלת הבעלי תשובה שיש להם חילא יתיר
בנוגע למאמר חז"ל: "במקום שבעלי תשובה עודים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם (ברכות לד,ב), ולכאורה איך יתכן שהבעל תשובה יהיה נעלה יותר מהצדיק שלעולם לא חטא, אלא שלבעלי תשובה יש חילא יתיר ותוקף מיוחד, בבחינת "רשפי אש" (שיר השירים ח,ו) (האהבה), מה שאין כן הצדיק אהבתו להשם היא רק אהבה כמים.
(תורת שמואל תר"ל ע' שי"ט)
אדמו"ר הרש"ב
הסכם שמחליטים ברבים יש בו כוח השפעה יותר
כשאדם מדבר עם חברו בענייני עבודת השם, ועושים יחד הסכם ביניהם, הנה להסכם שעושים שנים או רבים, יש תוקף וחיזוק הרבה יותר מהסכם שעושה כל אחד בפני עצמו.
(ספר המאמרים תרנ"ט ע' ס"א)
אדמו"ר הריי"צ
כשאדם נותן צדקה, הוא רק מרוויח מזה
על מאמר רז"ל: "כשם שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, כך חסרונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה" (בבא בתרא י,א), אם זכה, החיסרון שלו הולך לצדקה, ועל ידי זה השם מחזיר לו גם חיסרון זה, כיון שכתוב: "מלווה השם חונן דל" (משלי טז,יז), דהיינו שמי שחונן לדל, נחשב למלווה כביכול להשם, ולכן הקב"ה יחזיר לו את זה (יוצא שמצד אחד זה נכלל בחסרונותיו, ומצד שני השם יחזיר לו).
(ספר המאמרים קונטרסים ח"א עי קי"ט)
כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח
בעניין שמירת העיניים
והנה מובן שאין לזה מקום במכתבים וגם אין צורך בזה, כיון שהדברים מבוארים בספרי חסידות של רבותינו נשיאינו, ומהם בקונטרס העבודה לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, נוסף על המבואר בספרי מוסר, וכן על דרך זה בנוגע לשאר החושים. וכללות הענין מובן גם כן ממאמר רז"ל ד"סומא חשוב כמת" (נדרים סד,ב), והרי הסתכלות העיניים באופן האסור, היפך התכלית שבשבילו נבראו, הרי זה ענין רחמנא ליצלן סומא לפי שעה, ועוד גרוע, ואין להאריך בדבר הפשוט.
(אגרות קודש חי"ט ע' שד"מ)