כד כסלו

הבעל שם טוב
מסירות נפש על אהבת ישראל
צריכה להיות מסירות נפש על אהבת ישראל אפילו ליהודי שמעולם לא ראהו.
(היום יום ט"ו כסלו)
המגיד ממזריטש
שער השלש עשרה הוא השער הכולל את כל השבטים
חכמינו אמרו – שבבית המקדש היו שלושה עשר השתחוויות, כנגד שלש עשרה השערים (מדות פ"ב מ"ג), והנה בית המקדש שלמטה מכוון כנגד בית
(ליקוטי אמרים אות קל"ג)
אדמו"ר הזקן
כשהרע גלוי יותר, קל להילחם אתו
מה הסיבה שמלחמת יעקב עם עשיו הייתה בזמן קצר, ואילו מלחמתו עם לבן הארמי נשתהה עשרים ושתים שנה, הביאור בזה: כיון שרשעותו של עשיו הייתה בגלוי, ולכן היה בנקל להילחם עמו. מה שאין כן לבן היה רמאי, והבירור היה קשה יותר. על דרך זה ההפרש בין דורות הראשונים לדורות האחרונים, שבדורות האחרונים הבירור קשה יותר, כי יתכן שיהיה אדם כשר, אך בסתר יתכן שיעבור עבירה, ולכן יש אריכות הגלות יותר.
(מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תנ"ג)
אדמו"ר האמצעי
כשנפש האלוקית מתגברת, גם נפש הבהמית מתגברת כנגדה
בנוגע למה שמובא בזהר: "שעת צלותא שעת קרבא" (זהר, הובא בליקוטי תורה ריש פרשת כי תצא. וראה זהר ח"א רמ,ב. ח"ג רמג,א), שזמן התפילה הוא זמן של מלחמה, פירש – "קרבא" – הוא גם מלשון קירוב, כיון שכדי להילחם עם הנפש הבהמית יש להאבק ולהתקרב אליו, וזהו הטעם להתגברות המחשבות זרות בעת התפילה דווקא, מפני שבעת התפילה מתעוררת הנפש האלוקית להפוך את הרע של הנפש הבהמית (שמתקרבת אליה), ולכן גם הנפש הבהמית מתגברת לבלבל את האדם.
(שערי תשובה שער התפילה מט,ב)
אדמו"ר הצמח צדק
ההבדל בין אמירת קריאת שמע להנחת התפילין
בנוגע למאמר רז"ל: "כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו" (ברכות יד,ב), והגם שגם בתפילין כתוב פרשיות קריאת שמע, ואם כן כשהוא קורא הפרשיות הוא קשור גם לתפילין, והביאור בזה: שבאמירת קריאת שמע זה רק בדיבור, ואילו בתפילין הרי זה (הפרשיות כתובות) במעשה. ובתפילין הרי זה בבחינת מקיף, ובאמירת קריאת שמע הרי זה בפנימיות, ואי אפשר להמשיך הפנימיות מבלי שממשיכים את המקיף בתחילה.
(ספר הליקוטים ערך תפילין ע' שי"ג)
אדמו"ר המהר"ש
התורה מחברת את הקב"ה עם העולם
התורה נמשלה ללחם – כמו שכתוב "לכו לחמו בלחמי" (משלי ט,ה), וזהו מפני שכמו הלחם שמחבר את הנשמה עם הגוף, כך גם על ידי התורה מחברים את הקב"ה עם העולם.
(תורת שמואל תר"ל ע' י"ז)
אדמו"ר הרש"ב
העובד השם לפי טבעו, אין עליו עול מלכות שמים
ההבדל בין עובד השם בתורה ומצוות על פי טבע, לעובד השם למעלה מטבעו, למרות שבמעשיהם בתורה ומצוות הם שווים, זהו כמו ההבדל בין צדיק ורשע ממש, למרות שהעובד השם על פי טבעו אינו רשע חס ושלום, עם כל זה אין בליבו עול מלכות שמים, ולכן נקרא "אשר לא עבדו" (מלאכי ג,יח).
(ספר המאמרים תרס"ו ע' שט"ו)
אדמו"ר הריי"ץ
כדי לחדש הקשר עם הקב"ה על ידי התשובה, יש להגיע לעומק יותר
על ידי התשובה מגיעים לעומק נעלה יותר, על דרך משל נהר שיבש ומימיו מתמעטים, יש לחפור בעומק המעיין ביותר, ועל ידי זה דווקא חוזרים ונמשכים המים בריבוי יותר, וזהו "כי עמך הסליחה" (תהלים קל,ד), בשביל להגיע למדרגת הסליחה יש להגיע לדרגת "עמך".
(ספר המאמרים קונטרסים ח"א ע' קכ"ו)
כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח
מדת הנצח היא למעלה מכל מדידה והגבלה
כשם שבמלחמה גשמית בשביל ניצוח המלחמה מבזבזים את כל האוצרות, ובזבוז זה הוא למעלה מכל חשבון, על דרך זה באדם בשביל לנצח במלחמת היצר, לא שייך שיהיה בזה חשבונות, כיון שמדת הנצח, מושרשת בעצם הנפש שלמעלה מכל החשבונות.
(ספר המאמרים מלוקט ח"א ע' רמ"ב)