על הפסוק "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים טז,ח), פירש: "שיויתי" – מלשון השתוות, והיינו שבכל מאורע שיש בעולם אצל האדם צריך להיות הכל בשווה. הן אם משבחים או מבזים אותו, אין לו להתפעל מכל זה, כיוון שהכל בא מאתו יתברך.

על הפסוק: "ושבת עד הוי' אלוקיך" (דברים ו,ה), ביאר: שעבודת התשובה צריך להיות עד אשר "הוי'" – שהיא הבחינה שלמעלה מהעולמות, יהיה בבחינת "אלוקיך" – אלוקים בגימטריא הטבע, שהאדם ירגיש את ה – למעלה מהטבע בטבע.

על האדם להתבונן שהוא מתהווה בכל רגע ורגע ממש מחדש, ואיך יעלה על דעתו שרע לו ויש לו ייסורים, ובפרט שאין רע יורד מלמעלה.

כתיב "לא לחכמים לחם" (קהלת ט,יא), ובפסוק אחר כתיב "החכמה תחיה בעליה" (קהלת ז,יב), והביאור בזה: כשחכמתו היא כפי הצורך, והיינו שמשתמש בחכמתו לעשות כלי לפרנסה על פי הטבע, אזי "החכמה תחיה בעליה", מה שאין כן כשמתחכם בריבוי התחכמויות אזי "לא לחכמים לחם".

על מאמר רז"ל "כל האומר אין לי תורה, אפילו תורה אין לו" (יבמות קט,ב), ביאר: שאין נעשה התכללות וביטול הנפש להשם יתברך על ידי לימוד התורה, אם אין הקדמת העלאת מ"ן (מיין נוקבין – ביטוי השייך לאתערותא דלתתא) במסירות נפשו בתפילה.

שלשה ימים שלפני השבת הם הכנה לשבת, ולכן יום רביעי נקרא לכו נרננה הקטן, וזוהי הסיבה שבשיר של יום רביעי בסופו אומרים את שלושת הפסוקים מ"לכו נרננה".

על הפסוק: "כי עוונותי עברו ראשי, כמשא כבד יכבדו ממני" (תהילים לח,ה), פירש: "עון" – מלשון עיוות ועיקום. והיינו שמעוות ומעקם דרכו, על ידי שנמשך אחר תאוות ותענוגים גשמיים. ומה שכתוב "כמשא כבד יכבדו ממני" – הוא ענין טמטום המח והלב הנעשה על ידי התאוות גשמיים. והעצה לכל זה הוא על ידי כובד ראש דקדושה ש"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש" (ברכות ל,ב), והוא עניין התעוררות רחמים על נשמתו שהתרחקה מאד. ועל ידי זה נעשה הגבהת הנפש.

על דברי הגמרא "לפום גמלא שיחנא" (כתובות סג,א), ומפרש רש"י: "לפי כוח הגמל יטעינוהו המשא" – על דרך זה הקב"ה מבקש מכל אחד לפי כוחו, למרות שקיום התורה ומצוות קשה ביותר, עם כל זה זהו לפי כוחו של כל אחד.

המחשבה דיבור ומעשה של אדם במשך היום, נשפעים מהמחשבה הראשונה של האדם בתחילת היום. ובדוגמת מה שאדם מחוייב בכבוד אחיו הגדול, מפני שיש לו מרוח אביו יותר משאר אחיו (כיון שהוא הראשון), כמו שכתוב בכתבי האר"י ז"ל (שעהמ"צ פ' יתרו. ליקוטי תורה מהאר"י ז"ל פ' וירא), ועל דרך זה המחשבה הראשונה של תחילת היום, היא המשפיעה על כל היום.