ד כסלו

הבעל שם טוב
האדם צריך לקבל את כל ענייני העולם באופן שווה
על הפסוק "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים טז,ח), פירש: "שיויתי" – מלשון השתוות, והיינו שבכל מאורע שיש בעולם אצל האדם צריך להיות הכל בשווה. הן אם משבחים או מבזים אותו, אין לו להתפעל מכל זה, כיוון שהכל בא מאתו יתברך.
(צוואת הריב"ש אות ב')
המגיד ממזריטש
התשובה צריכה להיות באופן שנרגיש את ה' – למעלה מהטבע בטבע
על הפסוק: "ושבת עד הוי' אלוקיך" (דברים ו,ה), ביאר: שעבודת התשובה צריך להיות עד אשר "הוי'" – שהיא הבחינה שלמעלה מהעולמות, יהיה בבחינת "אלוקיך" – אלוקים בגימטריא הטבע, שהאדם ירגיש את ה – למעלה מהטבע בטבע.
(קונטרס תורת החסידות ע' 32)
אדמו"ר הזקן
בכל רגע השם מהווה אותנו מחדש, ולכן לא שייך להרגיש שרע לנו
על האדם להתבונן שהוא מתהווה בכל רגע ורגע ממש מחדש, ואיך יעלה על דעתו שרע לו ויש לו ייסורים, ובפרט שאין רע יורד מלמעלה.
(תניא אגרת הקודש קטז,א)
אדמו"ר האמצעי
ריבוי התחכמויות לא עוזרות לפרנסה
כתיב "לא לחכמים לחם" (קהלת ט,יא), ובפסוק אחר כתיב "החכמה תחיה בעליה" (קהלת ז,יב), והביאור בזה: כשחכמתו היא כפי הצורך, והיינו שמשתמש בחכמתו לעשות כלי לפרנסה על פי הטבע, אזי "החכמה תחיה בעליה", מה שאין כן כשמתחכם בריבוי התחכמויות אזי "לא לחכמים לחם".
(שערי תשובה שער התשובה אות ו')
הצמח צדק
ההתעלות שיש על ידי לימוד התורה, באה רק בהקדמת עבודת התפילה
על מאמר רז"ל "כל האומר אין לי תורה, אפילו תורה אין לו" (יבמות קט,ב), ביאר: שאין נעשה התכללות וביטול הנפש להשם יתברך על ידי לימוד התורה, אם אין הקדמת העלאת מ"ן (מיין נוקבין – ביטוי השייך לאתערותא דלתתא) במסירות נפשו בתפילה.
(אור התורה עניינים ע' רצ"א)
אדמו"ר המהר"ש
שלשה ימים שלפני השבת הם הכנה לשבת
שלשה ימים שלפני השבת הם הכנה לשבת, ולכן יום רביעי נקרא לכו נרננה הקטן, וזוהי הסיבה שבשיר של יום רביעי בסופו אומרים את שלושת הפסוקים מ"לכו נרננה".
(היום יום כ"ג כסלו)
אדמו"ר הרש"ב
בקשת רחמים על נפשו היא המסייעת להגבהת הנפש
על הפסוק: "כי עוונותי עברו ראשי, כמשא כבד יכבדו ממני" (תהילים לח,ה), פירש: "עון" – מלשון עיוות ועיקום. והיינו שמעוות ומעקם דרכו, על ידי שנמשך אחר תאוות ותענוגים גשמיים. ומה שכתוב "כמשא כבד יכבדו ממני" – הוא ענין טמטום המח והלב הנעשה על ידי התאוות גשמיים. והעצה לכל זה הוא על ידי כובד ראש דקדושה ש"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש" (ברכות ל,ב), והוא עניין התעוררות רחמים על נשמתו שהתרחקה מאד. ועל ידי זה נעשה הגבהת הנפש.
(ספר המאמרים תרס"ו ע' תפ"ז)
אדמו"ר הריי"צ
השם לא דורש יותר מכוחותינו
על דברי הגמרא "לפום גמלא שיחנא" (כתובות סג,א), ומפרש רש"י: "לפי כוח הגמל יטעינוהו המשא" – על דרך זה הקב"ה מבקש מכל אחד לפי כוחו, למרות שקיום התורה ומצוות קשה ביותר, עם כל זה זהו לפי כוחו של כל אחד.
(ספר המאמרים קונטרסים ח"ג ע' קכ"א)
כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח
המחשבה הראשונה בתחילת היום משפיעה על כל היום
המחשבה דיבור ומעשה של אדם במשך היום, נשפעים מהמחשבה הראשונה של האדם בתחילת היום. ובדוגמת מה שאדם מחוייב בכבוד אחיו הגדול, מפני שיש לו מרוח אביו יותר משאר אחיו (כיון שהוא הראשון), כמו שכתוב בכתבי האר"י ז"ל (שעהמ"צ פ' יתרו. ליקוטי תורה מהאר"י ז"ל פ' וירא), ועל דרך זה המחשבה הראשונה של תחילת היום, היא המשפיעה על כל היום.
(ספר המאמרים תשי"ד ד"ה לכה דודי)