פעמים מטעה היצר הרע את האדם, באמרו לו שעבר עבירה גדולה, וכל כוונתו היא כדי להפיל את האדם בעצבות.

בנוגע למאמר חז"ל "אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר, אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי" (ספרא ורש"י קדושים כ,כו), ביאר: שזהו דווקא במי שלא חטא לעולם, אבל הבעל תשובה צריך להיות אצלו כל העניינים האסורים, מאוסים לגמרי, ולכן צריך לומר "אי אפשי", כדי שלא יפול שוב.

ועל כן נאמר "לעבדו שכם אחד" (צפניה ג,ט), ועל כן אהוביי ידידיי נא ונא לטרוח בכל לב ונפש, לתקוע אהבת רעהו בליבו. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב, ולא תעלה על לב לעולם. ואם תעלה יהדפנה מליבו כהנדוף עשן, וכמו מחשבת עבודה זרה ממש.

בנוגע למה שמובא בהגדה "והיא שעמדה לאבותינו", ביאר: "והיא" – הכוונה על האמונה שהיא נצחית, "שעמדה" – שעל ידה ניתן לעמוד נגד כל צר ומסטין.

בנוגע למאמר רז"ל "אלמלא שמרו בני ישראל שתי שבתות כהלכתן, היו נגאלין מיד" (שבת קיח,ב), פירש: "שתי שבתות" – הכוונה היא לשתי הבחינות והדרגות שיש בכל שבת ושבת. וכידוע שיש שבת של מעלי שבתא, ויש דרגת השבת של יומא דשבתא (ובזה מתווכים את שתי הדעות, דעה אחת אומרת שיש לשמור שתי שבתות, ודעה שניה אומרת שיש לשמור שבת אחת, והתיווך הוא שהם שתי שבתות שבתוך שבת אחת).

ביחס להתבוננות בהעמקת הדעת בענין קשה ההשגה – אם העניין נוגע מאד, אזי מבינים ומשיגים בכי טוב, וראיה מן התורה בדיני נשים וכו', הטענות שהן יכולות לטעון, מדברים בזה התנאים והאמוראים, שהם בעלי השגה נפלאה, והלא האשה אינה בערך לטעון טענות אלו, אבל האמת הוא דכאשר הענין נוגע, גם חלושי הדעת ממציאים שכליים אמיתיים.

בשנאת חינם – השנאה אינה בגלל איזה פרט שגרם לו רעה, שבגלל זה הוא שונא אותו, אלא השנאה היא שאינו סובל את זולתו בגלל הישות שבו, והטענות השכליות להצדיק את השנאה, באות רק אחר כך.

מהזכרונות של הרבי הריי"צ נ"ע בהיותו עם אביו באחד הטיולים, מנה לו אביו שמנה מעלות למי שחושב חסידות לפני התפילה בטלית ותפילין, ולבסוף אמר – שכל מעלות אלו הם לא בערך לגבי המעלה הנפלאה שהשם יתברך מזכה לאדם שיהיה לו חוש וגעשמאק (תענוג) בעשיית טובה ליהודי.

על הפסוק "פדה בשלום נפשי.. כי ברבים היו עמדי" (תהלים נה,יט), מבאר: שהפדיה בשלום באה בזכות ובכוח הרבים, ומי הם הרבים, הכוונה בזה לדרגת המקיף של יחידה שבנפש, ובכוח זה הפדיה היא דווקא בשלום, ולא באופן של מלחמה, מאחר שמצד בחינת היחידה אין מציאות של מנגד.