מה קרה בי"ט טבת? ואיך זה קשור אליך?

למהותו של יום, מה קרה בי"ט טבת ואיך זה נוגע לנו? טור מיוחד עם הרב חיים לוי יצחק גינזבורג ע"ה

מהותו של התאריך י"ט טבת – דידן נצח דהרבי נשיא דורנו משיח צדקנו!

על חסידים עליהם לחוג את היום הבהיר י”ט טבת במיוחד, יום בו נקבע רשמית כי גם העניינים הפרטיים והאישיים של הרבי שייכים לחסידים, יום של דידן–נצח בעניין פרטי ואישי של הרבי – למרות שהרבי לא קבע אותו רשמית ליום–טוב.

בתקופה הראשונה לאחר צאתו את מסך הברזל הסובייטי, היה המשפיע ר’ מענדל פוטרפס מוציא את כל מה שהיה יכול להוציא מן הכסף שהרוויח בעצמו, וכן כל מה שהיה אוסף למטרות צדקה מן האחרים – עבור עזרה וסיוע ליהודי רוסיה.

הוא ידע היטב, והרי הוא עצמו חש זאת על בשרו, עד כמה זקוקים היהודים שם לעזרה וסיוע מבחוץ. ולכן דאג תמיד לעזור ולסייע ליהודים שנותרו מאחורי מסך הברזל.

כך היה עד שהגיע אליו גיסו, הרה”ח ר’ בנציון שמטוב, והסביר לו שלמרות הזכות הנפלאה והצורך הגדול לדאוג ליהודי רוסיה, ישנו דבר שהוא אף גבוה ונעלה מזה – הפצת שיחותיו של הרבי.

עבור יהודי רוסיה, אמר ר’ בנציון, הרבי עצמו מעורר ומדבר, פועל ומפעיל. אולם עבור הפצת שיחותיו שלו – זהו דבר אישי שלו, שהוא פנימי ועצמי כל–כך, שהרבי מצד עצמו לא יעורר על כך. לפיכך דווקא לזה צריכים החסידים להתמסר בכל כוחם, למרות, ואולי אפילו בגלל, שאין על כך ציווי מפורש (ואכן, בשנים האחרונות פורסמה ‘יחידות’ של הרה”ח ר’ יצחק גאנזבורג אצל הרבי, בה דיווח לרבי על חזרת והפצת שיחות, כאשר הרבי כמעט ולא הגיב וכאילו התנצל: בזה הרי אני “בעל–פנייה”).

אולם, אמר ר’ בנציון, מי שרוצה לעשות את רצון הרבי, צריך להשקיע בהפצת תורתו של הרבי בכל פינה ובכל נקודה בעולם, ובאופן רחב. העובדה שלא קיבלנו ציווי מפורש על כך היא משום שזהו דבר שצריך לבוא לא מהרבי עצמו אלא דווקא מצדנו.

כל מי שזוכר את הרה”ח ר’ בנציון שמטוב, זוכר היטב כיצד בכל מקום היה מסתובב בין אנ”ש ודורש ותובע שחייבים לעסוק בהפצת השיחות. דמותו זכורה תמיד כמי שבכל מקום הוא עומד ומכריז ואומר, וחוזר ואומר שוב ושוב, בהתלהבות גדולה: “שיחות! שיחות! שיחות!”

בחייו לא זכה ר’ בנציון שתתמלא משאת נפשו באופן מסודר ומאורגן. רק לאחר פטירתו הטראגית בתאונת דרכים בכביש הכניסה לכפר–חב”ד, בה’ בתמוז תשל”ה, התממשה משאת נפשו והוקם המוסד שהיה כה יקר לו – “מכון לוי יצחק” להפצת תורתו של הרבי, ה”לקוטי–שיחות” המתורגמים, בציבור, דבר שעד אז כמעט ולא נעשה באופן מסודר ומאורגן. אחרי שפתחו את הדרך, נוסדו עוד מוסדות שונים להפצת תורתו של הרבי בכל החוגים.

דברים אלו ששמע מגיסו ר’ בנציון, נתקבלו מיד על לבו של ר’ מענדל, וגם על כיסו. ומאז, לצד העזרה ליהודי רוסיה, היה נותן משלו ואוסף הרבה גם מאחרים במיוחד עבור הפצת תורתו של הרבי.

י”ט טבת – יום שהוא של הרבי אישית

בבואנו לקראת היום הבהיר י”ט טבת, בו ניתן בשנת תש”נ, פסק–הדין של “דידן נצח” במשפט שהתקיים אודות הרבי אישית – אפשר להביא את דברי הרבי על אודות יום הגאולה ג’ תמוז (לקוטי שיחות ח”ד ע’ 1315): “הטעם שלא קבע כ”ק מו”ח אדמו”ר את יום השלישי בתמוז ליום טוב, רק את הימים י”ב וי”ג תמוז – יש לומר, לפי שכל עניינו של נשיא ורועה ישראל הוא להשפיע לאנשי דורו (וענייניו הפרטיים אין נחשבים אצלו – בערך זה), ומכיוון שבהיותו בגלות, יכולתו בהשפעה הייתה מוגבלת ביותר, לא קבע את יום הג’ בתמוז ליום טוב. “אמנם, התקשרות חסידים לרבי נשיא – צריכה להיות לכל מה שהוא (ובפרט שנשמה כללית, גם ענייני’ “הפרטיים” שייכים לכלל ישראל), ולכן חסידים עליהם לחוג גם את יום הג’ בתמוז”.

ומזה מובן לכאורה שכן הוא גם בנדון–דידן: למרות שהרבי עצמו לא קבע את י”ט טבת ליום–טוב, כפי שקבע ברבים ובפרסום בשנת תשמ”ח את היום הבהיר ה’ טבת…

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

מצטרפים

למשפחת המנויים ומשתתפים בהגרלה על טיסה לרבי מידי חודש!

שאלה? כתבו לנו!